אותם, יחד עם נתוני  שעות פעילות המנוע, ולאחר מספר מסויים של פתיחות דלת מפעילה את ההפשרה.

הפעולה החשמלית של הספירה וההזנה למערכת ההפשרה היא פעולה ישירה, כתוצאה מפתיחת הדלת,  אשר עלולה לעתים להשפיע גם על הקדמת פעולת ההפשרה,  ובמקרים מסויימים - של פתיחת הדלת בפעם האחרונה לאחר מספר פתיחות מסויים שקדמו לה - עלולה הפתיחה להפעיל ישירות את גוף החימום של ההפשרה.

נעילת מפסקי הדלת, בשבתות ובחגים, כאמור לעיל, פותרת גם בעיה זו, שכן במצב שכזה פתיחות הדלת אינן נספרות כלל.

בפיקודי השבת שבאישור המכון - עם המעבר למצב "שבת" מבוטלת לחלוטין תופעת ספירת פתיחות הדלת גם בדגמי המקררים שבהם קיימת תופעה זו במצב "חול" רגיל.

הפעלת המדחס:

בכל המקררים, מאז ומעולם, עלולה פתיחת הדלת בעת שהמדחס אינו פועל להשפיע על הפעלת המדחס,  עקב הזרמת אויר חם לתוך המקרר והעלאת הטמפרטורה בתוכו,  כך שהטרמוסטט שיחוש בזאת יקדים להפעיל את המדחס.

לדעת מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל )מנחת שלמה סי' י', אות ד' ואילך( הדבר מותר לכתחילה, ואין לחוש בזה כלל מכמה וכמה טעמים שנתבארו בהרחבה בתשובתו.

מאידך,  יש מן הפוסקים שהחמירו שלא לפתוח את דלת המקרר אלא רק בשעה שהמדחס פועל, כך שהשפעת כניסת האויר החם אינה על הפעלת המדחס, אלא שכשתוצאה מכך המדחס לא יפסיק את פעולתו וימשיך הלאה לעבוד מאליו עד לקבלת רמת הטמפרטורה הרצויה. וכפי שנתבאר גם בדברי הגרשז"א עצמו )שם, בריש הסימן( כי הדבר פשוט וברור שכשהמדחס פועל אין מקום לחוש כלל בפתיחת הדלת וסגירתה.

על מנת לחוש גם לדעת המחמירים,  מבוסס פיקוד השבת של המכון על העקרון שכניסת האויר החם לא תשפיע לעולם על הפעלת המדחס,  והוא יתחיל תמיד לפעול בתדירות קבועה, בכל זמן קבוע, קצוב מראש, מעת סיום פעילות המחזור הקודם, ללא כל התחשבות ברמת הטמפרטורה, והוא אמור לפעול כך ללא כל הפסקה, אלא שהטרמוסטט נכנס לפעולה כעבור שתי דקות מתחילת פעולת המדחס ובודק את רמת הטמפרטורה ,ובמידה שרמת הקור הגיעה לרמה הרצויה המדחס יקבל פקודה להפסיק לפעול, ואילו אם עדיין לא הגיע לרמת הקור הרצויה המדחס לא יקבל שום פקודה, וממילא הוא ימשיך לפעול מאליו, כתוצאה מתחילת הפעולה שלו, ולא כתוצאה מהשפעת האויר החם שנכנס ,עד לקבלת רמת הטמפרטורה הרצויה, כך שבסופו של דבר כל פתיחת דלת והזרמת אויר חם, הן בשעה שהמדחס עובד והן בשעה שהוא שובת, משפיעה אך ורק על אי הפסקת פעולתו לכשיתחיל מעצמו לפעול בזמן הקצוב מראש, והר"ז תמיד כפתיחת דלת במקררים רגילים בשעה שהמדחס פועל, שהדבר מותר לכתחילה לכל הדיעות כנ"ל.

הקדמת פעולת ההפשרה:

כמעט בכל דגמי המקררים המיוצרים והמשווקים כיום פועל בד"כ גוף החימום של ההפשרה )למניעת הצטברות קרח על סוללת הקרור( לפי שעות מנוע, שנספרות ע"י טיימר )- קוצב זמן(,  ולאחר מספר שעות מסויים )הנע בין 6 ל-12 שעות(  של פעילות המנוע מופעלת ההפשרה למשך זמן מסויים )כחצי שעה(, כך שכל השפעת כניסת אויר חם על פעולת המדחס גורמת ממילא גם להקדמת פעולת ההפשרה.

בעיה זו יש בה צד חומרא מחד גיסא וצדדי קולא מאידך גיסא. צד החומרא שבהשפעה זו, לעומת עצם ההשפעה על פעולת המדחס, הוא שמדובר בגוף חימום לוהט, שדינו כגחלת של מתכת, ומטעם זה כפה"נ סייג מרן הגרשז"א זצ"ל בהערה הראשונה לתשובתו הנ"ל כי התשובה אינה מתייחסת למקררים שיש להם הפשרה. ואילו צדדי הקולא שבדבר במקררים הקיימים כיום )להבדיל מן המקררים בעלי ההפשרה האוטומטית בזמנו של הגרשז"א( הם: א( ההשפעה על הקדמת ההפשרה היא בד"כ לאחר שרשרת פעולות ממושכת של הקדמת פעולת המדחס והפסקתו, והפעלתו מחדש שוב לאחר זמן והפסקתו, וכך הלאה, עד שבסופו של דבר תוקדם גם פעולת ההפשרה, ועי' בתשובת הגרשז"א הנ"ל )אות ג'( שכתב לגבי השפעה דומה לזו כי שרשרת פעולות מעין זו מותרת אפי' בגרם מלאכה דאורייתא עיי"ש. ב( ברבים מן המקרים יתכן מאד כי כל ההשפעה על ההפשרה תבוא לידי ביטוי רק במוצ"ש, דהיינו שהיא תוקדם למשל מן השעה 10 במוצ"ש לשעה 9 או 8 וכיו"ב.

יחד עם זאת, ברור מאליו כי כל הבעיה קיימת אך ורק בפתיחת דלת כאשר המדחס אינו פועל, שבמקרה זה גורמת פתיחת הדלת לכניסת אויר חם, ומשפיעה בעקיפין על הקדמת פעולת המדחס, ובעקבותיה גם על הקדמת פעולת ההפשרה וכנ"ל, אבל כאשר פותחים את הדלת בעת שהמדחס פועל אין כאן שום השפעה של מעשה האדם על פעולת ההפשרה, כשם שאין כאן השפעה על פעולת המדחס, שכן המדחס ממשיך לפעול מכח פעולתו הראשונה ולא מכח השפעת כניסת האויר החם, אלא שלולא כניסת האויר החם היה הטרמוסטט מגלה שהטמפרטורה הגיעה לרמה הרצויה ומפסיק את פעולת המדחס, וכתוצאה מכניסת האויר החם הוא אינו מתנתק וממשיך לעבוד מאליו^[1], וממילא כשם שהמשך פעולת המדחס אינה מתייחסת כלל למעשה האדם פותח הדלת כך גם כל ההשלכות הנוספות שבעקבותיה, כגון ההשפעה העקיפה על הקדמת פעולת ההפשרה, אינן מתייחסות אליו כלל.

קיימים גם דגמי מקררים שמותקן בהם רגש לחות, כך שכל פתיחת דלת והזרמת אויר לח מן החוץ לתוך המקרר גם בשעה שהמדחס פועל עלולה לעתים לגרום לזירוז והקדמת הפעלת ההפשרה.

כפי שנתבאר לעיל, פיקודי השבת שבאישור המכון בנויים באופן שכל פתיחת דלת במקרר, הן כשהמדחס פועל והן כשהוא שובת, דינה כדין פתיחת דלת במקררים רגילים בשעה שהמדחס פועל, וממילא אין שום בעיה בהשפעה העקיפה כביכול על הקדמת פעולת ההפשרה, שאינה מתייחסת כלל לפותח הדלת.

יצויין עוד,  כי בפיקודי השבת שבאישור המכון מבוטלת לחלוטין ספירת פתיחות הדלת - גם במקררים בהם קיימת תופעה זו במצב "חול"  רגיל - המשפיעה על מערכת ההפשרה, כאמור לעיל. וכן לא קיים שם רגש לחות המושפע מפתיחות דלת והזרמת אויר לח לתוך המקרר.

הפעלת ה"דאמפר:"

קיימים מקררים דיגיטליים שמותקן בהם "דאמפר"  חשמלי,  שהוא כעין תריס הממוקם בתעלת האויר שבין המקפיא למקרר, אשר תפקידו להזרים אויר קר מסוללת הקירור אל המקרר ולווסת בו את הטמפרטורה באמצעות הרחבת וצמצום הפתח,  והוא עלול להיות מושפע מהכנסת אויר חם לתוך המקרר.

יש מקררים - מכניים ודיגיטליים כאחד - שאין בהם כלל "דאמפר".  יש מקררים שה"דאמפר" פועל באופן מכני, ואין בו כמובן שום שאלה הלכתית.

למעשה, גם במקררים דיגיטליים שיש בהם "דאמפר" חשמלי, בד"כ ה"דאמפר" נפתח

הלוחץ, כשבד בבד הוא ממשיך במקומו ללחוץ באמצעו שלו, שבודאי שהמשך סגירת המעגל החשמלי על כל השלכותיה, הן ביחס לאיסור ההפעלה החשמלית והן ביחס למלאכת הטחינה, מתייחסת ליהודי שהחליף את הגוי או את הקוף, למרות שבפועל לא נעשתה על ידו שום הפעלה חדשה ורק המשיך את המצב הקיים.

  ההיתר הברור בדברי הפוסקים לפתוח דלת מקרר בשעה שהמדחס פועל למרות שמשפיעים בכך על המשך פעולתו הוא משום שהמשך פעולת המדחס אינה מתייחסת כלל אל הפותח. שהרי המדחס אינו ממשיך לפעול מכח פעולת האדם הפותח ולא מכח האויר החם שהוזרם על ידו לתוך המקרר, אלא הוא ממשיך לפעול מאליו מכח ההפעלה הראשונה שהופעל, כל עוד שאינו מקבל פקודת הפסקה. השפעתו של האדם בפתיחת הדלת מצטמצמת אך ורק לאי הפסקת פעולת המדחס, כי לולא פתיחתו היתה רמת הטמפרטורה במקרר מגיעה מוקדם יותר לרמתה הרצויה,  שאז היה הטרמוסטט מפסיק את פעולת המדחס, ועקב הפתיחה והזרמת האויר החם לא יגיע המקרר לרמת הטמפרטורה הרצויה אלא כעבור זמן ממושך יותר. אך בכל מקרה פעולת המדחס נמשכת מאליה ואינה מתייחסת כלל לפותח הדלת. לפיכך ברור שגם כל ההשלכות האחרות כתוצאה מהמשך פעילות זו, כמו ההשפעה העקיפה על מערכת ההפשרה, אינן מתייחסות לפותח הדלת, והן מותרות לכתחילה.

בפתיחה מקסימלית מיד עם הפעלת המדחס, והוא מתחיל להסגר באיטיות בהתאם לירידת רמת הטמפרטורה במקרר, עד שהוא נסגר לחלוטין עם הפסקת פעולת המדחס או קודם לכן.

מובן מאליו, כי פתיחת דלת המקרר בשעה שהמדחס אינו פועל, וגם ה"דאמפר" סגור ,עלולה להשפיע על הקדמת הפעולה החשמלית של פתיחת ה"דאמפר", כשם שהיא עלולה להשפיע על הקדמת פעולת המדחס עצמו.

כאמור לעיל,  לדעת מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל אין בכך כל חשש,  והדבר מותר לכתחילה, שכן כל הנימוקים שהעלה בתשובתו וכל סניפי ההיתר שלו לענין ההשפעה על המדחס תקפים גם לענין זה. ואילו לדעת המחמירים שלא לפתוח את דלת המקרר אלא רק בשעה שהמדחס פועל, כדי שלא להשפיע בעקיפין על הקדמת הפעלת המדחס אלא רק על אי הפסקת פעולתו, הוא הדין לגבי ההשפעה על ה"דאמפר", שכאשר פותחים את הדלת רק כשהמדחס פועל וגם ה"דאמפר" פתוח הרי ההשפעה על ה"דאמפר" היא רק להשאירו פתוח למשך זמן ממושך יותר עד לקבלת רמת הטמפרטורה הרצויה.

באופן תיאורטי יתכן אמנם שה"דאמפר"  יסגר בעוד המדחס פועל,  ואילו פתיחת הדלת בשעה זו תזרים אויר חם, שיגרום לפתיחת ה"דאמפר" פעם נוספת. אך לפי בדיקות שערכנו התברר כי האפשרות שה"דאמפר" יושפע ויפתח שוב לאחר שכבר נסגר קיימת אך ורק במקרים קיצוניים ביותר של הכנסת חום גדול מאד, כגון הכנסת סיר ענק רותח שהוסר מע"ג האש לתוך המקרר. ההסבר ההגיוני לכך הוא שלאחר שה"דאמפר" כבר היה פתוח ונסגר קיימת במקרר רמת טמפרטורה קרובה לרמה הרצויה, כשיחד עם זאת הרי גם בעת שה"דאמפר" סגור עדיין ישנה זרימת קור במידה מסויימת מהמקפיא לתוך המקרר, ובנוסף לכך הרי המדחס ממשיך לפעול בשעה זו ולייצר קור, כך שרמת הקור המתקבלת דיה כדי

"להתגבר" על כל זרימת אויר כתוצאה מפתיחת דלת, למעט במקרים קיצוניים ביותר כנ"ל.

מאחר שהמקררים עם פיקודי השבת שבאישור המכון פועלים באופן שפתיחת הדלתות אינה משפיעה על הקדמת הפעלת המדחס, אלא רק על אי הפסקת פעילותו לכשיתחיל לפעול מעצמו בזמן הקבוע, אין הפתיחה משפיעה גם על פתיחת ה"דאמפר", שכן בשעה שהמדחס אינו פועל גם ה"דאמפר" מושבת ואין כל אפשרות שיפתח, וכל ההשפעה היא אך ורק על הישארותו פתוח לזמן ממושך יותר לאחר שיפתח מעצמו בכל מקרה בזמן הקבוע להפעלת המדחס.

לגבי האפשרות שהזרמת אויר חם עלולה להשפיע על פתיחה חוזרת של ה"דאמפר "- לאחר שכבר נסגר - בעוד המדחס פועל, הרי, כאמור, פתיחת דלתות המקרר לא תגרום לכך. ומאחר שאנו יוצאים מנקודת הנחה פשוטה, שמקרים קיצוניים ביותר של הכנסת חום - כמו בהכנסת סיר רותח לתוך המקרר - אינם אמורים כלל להתרחש בשבת, בודאי אין שום צורך לחשוש לכך.

הפעלת נורית או צפצוף התראה:

במקררים רבים כיום נדלקת נורית התראה, או מופעל צפצוף התראה, כדי להתריע על כך שהדלת פתוחה או שרמת הטמפרטורה במקרר עלתה מאד מסיבה כל שהיא. יש מתוכם שכל פתיחת דלת מפעילה מידית התראות אלו, ויש שגששי הדלת או הטמפרטורה מגיבים על פתיחת הדלת או על עליית הטמפרטורה - באמצעות הדלקת הנורית או הפעלת הזמזום - רק לאחר דקות ספורות.

יש מקררים שבהם נעילת מפסקי הדלת פותרת גם בעיה זו. אך יש מקררים רבים בהם נעילת מפסקי הדלת אינה פותרת את הבעיה.

כאשר תגובת גששי ההתראה אינה מידית, אלא רק כעבור זמן  מסויים, ניתן במקרי הצורך בדיעבד לפתוח את דלת המקרר ולסוגרה במהירות קודם שתדלק הנורית או יופעל הזמזום.

הדרך הרצויה ביותר לשימוש במקררים כאלה, ובפרט כאשר הפעלת הנורית או צפצוף ההתראה הם מידיים ולא ניתן לבטלם באמצעות מפסקי הדלת, היא באמצעות חיבור המקרר לשעון שבת, שינתק מפעם לפעם את המקרר מזרם החשמל לזמנים ידועים מראש, ויאפשר את פתיחתו ללא כל חשש בזמנים קצובים אלו.

על מנת שלא להרבות בחיבורים וניתוקים תכופים ומיותרים, שאינם "מוסיפים בריאות "למקרר ועלולים לגרום לו נזק לטווח ארוך, מומלץ לכוון את השעון ולהתאימו לשעות סעודות השבת, שבהן יהיה המקרר מנותק לזמן ממושך יחסית, לפי הצורך, כדי לאפשר את פתיחתו וסגירתו בזמנים אלו ללא הגבלה,  ולשאר שעות השבת )למעט שעות הלילה המאוחרות שבהם הכל נמים את שנתם( לכוון את השעון שינתק את המקרר לרבע שעה בכל שעה.

במקרה שלא ניתן מסיבה כל שהיא לחבר את המקרר לשעון שבת, או ששכחו לעשות כן, יש לעשות שאלת חכם אם ניתן בשעת הדחק להשתמש במקרר ולפתוח אותו בדרכים מסויימות.

בפיקודי השבת שבאישור המכון - עם המעבר למצב "שבת" מבוטלות לחלוטין תופעות אלו גם באותם המקררים שבהם הן קיימות במצב "חול" רגיל.

"רישומים דיגיטליים:"

בשנים האחרונות הולכים ונפוצים יותר ויותר מקררים בעלי פיקוד חשמלי דיגיטלי, אשר

הפקודות למערכות המקרר עוברות בהם דרך כרטיס פיקוד דיגיטלי המעבד את הנתונים שמתקבלים מרמת הטמפרטורה ולפיהם ניתנות הוראות ההפעלה^[2].

המונח המכונה משום מה לאחרונה בשם "רישומים דיגיטליים" אינו מונח טכנולוגי מקצועי, ובודאי שאינו מונח הלכתי. מונח זה הומצא ע"י מי שרוצים כנראה ליצור את הרושם שמדובר כביכול באיסורים של מלאכת כותב דאורייתא, או למצער של מלאכת רושם שהיא תולדה דכותב.

סדרת הפעולות הרגילות והשגרתיות המתרחשת בכרטיס הפיקוד - במילים פשוטות ,מובנות ומדוברות - היא כדלהלן: תחילתה במעגל חשמלי, שהמתח החשמלי שבו משתנה בהתאם לטמפרטורה הסביבתית. לידו קיים ממיר אנלוגי דיגיטלי, ש"מרגיש" את שינויי המתח, בתוך תאים זעירים מסויימים, שגם שם אין שום "רישום" ושום ספרות בינאריות, וגם אין שום יצירת זרם חדש, אלא הכל מתרחש בזרם קיים בתוך מעגל סגור. משם "מתורגמים "הנתונים ע"י מעבד נתונים )MICROPROCESSOR(, שלפי נתוני ערכי הטמפרטורה המתקבלים על ידו הוא נותן פקודת הפעלה למדחס במקרה הצורך.

למרות שתיאור זה נשמע לכאורה כפעילות חשמלית מורכבת ומסועפת, בתוך רשת מעגלים חשמליים מפותלים של כמעט "בית חרושת"  שלם,  הרי למעשה מדובר אך ורק בשינויים קלים ביותר ותנודות בלתי מורגשות של מתח חשמלי קיים בתוך שבבים זעירים ,מיקרוסקופיים כמעט, ללא שום סגירת מעגל חשמלי, ללא שום הפעלה חשמלית חדשה, ללא שום תוספת זרם חיצוני, וללא שום "רישום" מכל סוג שהוא.

כמובן,  שכאשר יש תוצאות מעשיות לשינויי מתח אלו,  ובעקבותיהם "מתורגמים "הנתונים לפקודות חשמליות שונות של מערכות המקרר, או לחילופין כאשר שינויים אלו בעצמם נאגרים בזכרון הכרטיס ומשאירים בו "רושם" מסויים, הרי בודאי שמלבד השאלות ההלכתיות הכרוכות בעצם ההשפעה על הפעלת המערכות והשלכותיהן, יש להתייחס ולדון גם בהגדרותיהם ההלכתיות של שינויי מתח אלו, אשר בכל מקרה אין בינם לבין "רישום" ולא כלום.

א.    ספק מתח מוריד ומיישר מתח חילופים של 220 וולט מרשת החשמל שבבית למתח נמוך ישר. הספק מופעל באופן רצוף וללא שינוי בכדי להזין את זרם העבודה הדרוש לכלל מערכות הפיקוד שבמקרר.

ב.    נגד מסוג טרמיסטר )רכיב חשמל סטטי שהתנגדותו משתנה עם שינוי טמפרטורה( שממוקם בחלל המקרר משמש כרגש טמפרטורה, כשהוא מחובר בטור עם נגד בעל התנגדות קבועה לספק המתח הנ"ל ,כיוון שהמתח שמופיע בנקודת החיבור בין שני הנגדים משתנה בהתאם לטמפרטורה של הטרמיסטר.

 ג . מכיוון שלמתח המשתנה הנ"ל יש ערך אנלוגי )וולטים מתח ישר(, קיים רכיב אלקטרוני טנסיסטורי שממיר את הערך לשרשרת ערכים  בינאריים, כשלכל תא בשרשרת ערך "אפס" או "אחד" שמיוצגים ע"י מטען  בעל סטאטוס נמוך או גבוה. מספר התאים נקבע בהתאם לרזולוציה הנדרשת ובד"כ משמונה עד עשרה.

ד.    הערך הבינארי של הטמפרטורה נסרק מזמן לזמן ע"י מיקרו-מעבד, שפועל לפי פקודות צרובות ברכיב זיכרון קבוע, והן מהוות את תוכנת פעולת מערכת הפיקוד של המקרר.

ה.    בהתאם לתוכנה מבוצע שינוי בערך בינארי בקו יציאה מהמיקרו-מעבד, בכדי לחבר או לנתק את הזרם מרשת החשמל למנוע של מדחס הקירור, וזאת באמצעות ממסר אלקטרוני או אלקטרו-מגנטי.

למעשה, ברור, איפוא, כי הדרך הרצויה ביותר למי שיש בידו מקרר רגיל בעל פיקוד דיגיטלי - שהמערכות שבו מושפעות משינויי המתח בכרטיס הפיקוד,  שעי"ז מועברות פקודות שונות לפעילות המקרר - היא לחבר את המקרר לשעון שבת, שינתק אותו מפעם לפעם מזרם החשמל, על מנת לאפשר את פתיחתו וסגירתו בשעה שהוא מנותק, כאמור לעיל לגבי מקררים שיש בהם נורית או צפצוף התראה.

במקררים בעלי פיקוד דיגיטלי עם פיקוד שבת באישור המכון - מושבת כרטיס הפיקוד במצב "שבת" ומנוטרל לחלוטין מהפעלת מערכות המקרר כתוצאה מאותם שינויי מתח. אלא שמבחינה טכנית לא ניתן להשבית את עצם השינויים הקלים במתח, והתנודות בתוכם נמשכות, כשהם חסרי כל משמעות, שכן אין כל צורך בהם, והם ללא כל תועלת וללא שום תכלית, שהרי לא נעשה בהם כל שימוש ולא מתקבלת על ידם שום פקודה והוראת הפעלה, וכן אינם נאגרים ונשמרים, ואינם משאירים שום "רושם" )תרתי משמע(...

דעת לנבון נקל, כי שינויי מתח גרידא בתוך כרטיס הפיקוד ללא שום תכלית וללא שום תועלת אין להתייחס אליהם ואין לחוש להם כלל, כשם שאין חוששים לשינויים רבים אחרים כמותם - או גדולים ומשמעותיים מהם פי כמה וכמה - המתרחשים לרוב בשבת ע"י כל אחד ואחד, כמו למשל כאשר הוא מסתובב ועובר ליד מכשירים חשמליים שונים ,או כאשר הוא פותח מקרר בשעה שהמדחס פועל^[3], וכשם שלא מתייחסים כלל ליצירת חשמל סטטי באויר, או לכל מיני שינויים פיזיקליים שונים או שינויים בכוחות טבע אחרים ,המתרחשים על ידינו ללא הרף, ואשר לעתים יש בהם יצירה גדולה ומשמעותית הרבה יותר מאשר התנודות הקלות והזעירות שבנידוננו, שהצד השוה שבכולם הוא ששינויים שאין בהם שום תכלית ומטרה אין בהם כלום.

יצור קוביות קרח:

קיימים כיום דגמי מקררים, אשר בתא ההקפאה שלהם יש מיתקן אוטומטי ליצור קרח ,המייצר מפעם לפעם קוביות קרח ומאחסן אותן במגרה מיוחדת המיועדת לכך.

כל צריכת קרח מהמגרה עלולה להשפיע בעקיפין על יצור מחודש של קרח.

יש אפשרות לנעול את מיתקן יצור הקרח, כדי שיפסיק לייצר קוביות, ובמקרה שכזה ניתן לצרוך קוביות קרח מהמגרה ללא חשש.

בדגמי המקררים עם פיקוד שבת של המכון, אשר קיים בהם מיתקן ליצור קרח - ההוראה היא שצריכת קוביות קרח מהמגרה בשבת מותרת רק אם נעלו את מיתקן היצור מערב שבת.

מכון מדעי טכנולוגי להלכה

 רח' הפסגה 1, בית וגן, ירושליםת.ד .16121

טל :'02-6424880, 02-6423230, 02-6416501פקס: 02-6420949

machon.halacha@gmail.com